TOC

This article has been localized into Hebrew by the community.

אפליקציית WPF:

החלון - Window

כאשר אתה יוצר יישום WPF, הדבר הראשון שאתה רואה זו המחלקה Window (מחלקה - class). היא נותנת את הבסיס של החלון ומספקת גבול סטנדרטי, כותרת לחלון ולחצני הגדל, מזער וסגור. חלון WPF זה שילוב של קובץ XAML (סיומת xaml.) וקובץ קוד מאחור (cs., עבור #C). אם אתה משתמש ב-Visual Studio ויוצר חלון WPF חדש, הוא ייצור חלון ברירת-מחדל בשבילך, שנראה כמו:

<Window x:Class="WpfApplication1.Window1"
    xmlns="http://schemas.microsoft.com/winfx/2006/xaml/presentation"
    xmlns:x="http://schemas.microsoft.com/winfx/2006/xaml"
    Title="Window1" Height="300" Width="300">
    <Grid>

    </Grid>
</Window>

התכונה x:Class מספרת למעבד ה-XAML באיזו מחלקה להשתמש, אשר כברירת מחדל זו המחלקה ש-Visual Studio יוצר בשבילך. אתה יכול לראות את המחלקה הזו בעץ הפרוייקט (ב-Solution Explorer) ב-Visual Studio תחת קובץ ה-XAML. כברירת מחדל, זה נראה כך:

using System;
using System.Windows;
using System.Windows.Controls;
//…more using statements

namespace WpfApplication1
{
    /// <summary>
    /// Interaction logic for Window1.xaml
    /// </summary>
    public partial class Window1 : Window
    {
        public Window1()
        {
            InitializeComponent();
        }
    }
}

כמו שאתה יכול לראות, המחלקה Window1 מוגדרת כ-partial, היות שהיא צריכה להיות משולבת עם קובץ ה-XAML שלך בזמן-הריצה (runtime). הקריאה ל-()InitializeComponent נדרשת על מנת לקבל את הפונקציונליות המלאה של החלון.

אם תלך בחזרה לקובץ ה-XAML, תראה תכונות אחרות מעניינות של האלמנט Window, כמו Title אשר מגדירה את הכותרת של החלון (מוצגת בפס הכותרת), וכמו Width ו-Height אשר מגדירים את הרוחב והגובה ההתחלתיים, בהתאמה. יש גם מספר הגדרות של מרחבי שמות (namespaces), שעליהן נדבר בפרקים על XAML.

עוד שים לב ש-Visual Studio יצר פקד Grid בתוך החלון. הפקד Grid הינו אחד מהפאנלים של WPF, ולמרות שזה יכול להיות כל פאנל או פקד, האלמנט Window יכול להכיל רק ילד אחד. לכן הפאנל, אשר יכול להכיל הרבה ילדים, הינו בחירה טובה בדרך כלל. מאוחר יותר במדריך זה ניתן מבט יותר מקרוב על סוגים שונים של פאנלים בהם אתה יכול להשתמש, אשר הינם חשובים מאוד ב-WPF.

תכונות חשובות של האלמנט Window

למחלקה Window של WPF יש מספר תכונות מעניינות שאתה עשוי לקבוע על מנת לשלוט במראה ובהתנהגות של החלון שלך. הנה רשימה קצרה של רוב החשובות יותר:

Icon - מאפשר לך להגדיר את הסמל (icon) של החלון, אשר בדרך כלל מוצג בפינה הימנית עליונה (בימין לשמאל שמאלית עליונה) של החלון, ישר לפני כותרת החלון.

ResizeMode - מאפיין זה שולט על האופן בו המשתמש יכול לשנות את גודל החלון. ברירת המחדל היא CanResize, המאפשר שינוי גודל החלון ע"י לחצני הגדל\מזער וע"י גרירת קצוות החלון. CanMinimize מאפשר למשתמש למזער את החלון, אך לא להגדיל אותו או לגרור את קצוותיו. NoResize זהו המצב הנוקשה ביותר, אשר בו לחצני הגדל\מזער מוסרים וגודל החלון אינו יכול להשתנות ע"י גרירה.

ShowInTaskbar - ברירת המחדל היא True, אך אם תקבע תכונה זו ל-False, החלון לא יוצג בשורת המשימות של Windows. שימושי עבור חלונות לא חשובים או עבור יישומים שאמורים להיות ממוזערים ולא להיראות.

SizeToContent - מחליט אם החלון משנה את גודלו אוטומטית על מנת להתאים לגודל התוכן שלו. ברירת המחדל היא Manual, שאומרת שגודל החלון לא משתנה אוטומטית. אפשרויות אחרות הן Width, Height ו-WidthAndHeight, אשר קובעות אם הגודל משתנה אנכית, אופקית או גם וגם.

Topmost - ברירת המחדל היא False, אך אם תקבע תכונה זו ל-True, החלון ישאר מעל כל שאר החלונות עד שימוזער. שימושי רק במצבים מיוחדים.

WindowStartupLocation - שולט על המיקום ההתחלתי של החלון. ברירת המחדל היא Manual, שאומרת ימוקם בהתאם למאפיינים Left ו-Top שלו. אפשרויות אחרות הן CenterOwner אשר קובעת שהחלון ימורכז לחלון האב שלו, ו-CenterScreen, שאומרת שהחלון ימוקם במרכז המסך.

WindowState - שולט במצב החלון ההתחלתי. יכול להיות Normal, Maximized או Minimized. ברירת המחדל היא Normal, אל אתה יכול לקבוע תכונה זאת ל-Minimized כדי שהחלון יהיה ממוזער או ל-Maximized כדי שהחלון יהיה מוגדל.

ישנן עוד תכונות נוספות רבות, אז בוא נמשיך לפרק הבא!

This article has been fully translated into the following languages: Is your preferred language not on the list? Click here to help us translate this article into your language!